כנסיית סנט מרי לה בו בסיטי של לונדון נחשבת ליפה מבין כנסיות לונדון. כנסיית מרי לה בו (St Mary-le-Bow) עם מגדל הפעמונים המרהיב והקשתות נחשבת למבנה הקהילתי העתיק ביותר שעדין נמצא בשימוש בלונדון.
בימי הביניים נחשבה כנסיית סנט מרי לה בו (בצרפתית: הכנסייה היפה) למספר שתים בחשיבותה אחרי קתדרלת סנט פול ולכן לאחר השריפה הגדולה שפקדה את לונדון בשנת 1666 היתה זו כנסיית סנט מרי לאחת הכנסיות הראשונות ששופצו ושוחזרו.
מגדל הפעמונים המפורסם של הכנסייה שוחזר וכיום נערכים בכנסייה קונצרטים של יום חמישי בצהרים וכן תערוכות אמנות. כאשר תבקרו בכנסייה תחשפו לפיסת היסטוריה משמעותית בתרבות האנגלית כולה.
כאמור, לפעמוני כנסיית סנט מרי לה בו מקום של כבוד בפולקלור האנגלי, פעמוני הכנסייה סימלו את סגירת שערי העיר בימים עברו, כמו כן, קיים שיר ילדים בו פעמוני כנסיית סנט מרי לה בו, חרוזים בתוך השיר ולבסוף, בשנות ה-40 החלו שידורי ה-BBC עם השמעת הקלטה של פעמוני כנסיית סנט מרי לה בו, וגם כיום בפתיחת שידורי התחנה ניתן לשמוע את צלצול פעמוני הכנסייה, לא פעם.
כנסיית סנט מרי לה בו שייכת לזרם האנגליקני. מבחינה היסטורית נבנתה כנסיית סנט מרי לה בו כבר בתקופה הנורמנית, אך נשרפה בעת השריפה הגדולה של לונדון והוקמה מחדש.
הכנסייה כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, על צריחיה המרשימים, נבנתה בין השנים 1673 לבין 1671, על ידי האדריכל הנודע כריסטופר רן. בעת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, חוותה כנסיית סנט מרי לה בו הרס עקב הבליץ, אך החלו לשקמה כבר בשנת 1956 בראשות האדריכל ל.קינג.